לפני מספר שנים, מדענים הוכיחו שטראומות עוברות מדור לדור אצל עכברים. ככה זה קורה גם אצלנו בני האדם, אבל לא רק טראומות עוברות מדור לדור, גם דפוסי התנהגות עוברים מההורים אל ילדיהם.
לכן פיתחתי שיטה לשחרור תכנותים משפחתיים מהדי.אן.איי שלנו. שיטה שאני אלמד אותכם עכשיו. היא בנויה על קבלת רשות מההורים לעשיית הפעילות שעליה הם אסרו עליכם כילדים. אם לדוגמא למדתם כל שנות ילדותיכם שאסור לצעוק על ההורים. אז כל מה שעליכם לעשות כדי לשחרר את דפוס ההתנהגות הזה הוא לבקש רשות לצעוק על הורייך, מההורה שאסר עליכם את זה. כשהרשות ניתנת – התכנות משתחרר.
כך אפשר גם לשחרר חסמים רגשיים בקלות. בהרבה משפחות האב מלמד את בניו שאסור לבכות. אז כל שעלינו לעשות על מנת לשחרר את התכנות הזה הוא ליצור קשר עם האב ולבקש ממנו רשות לבכות. ואז זה כבר תלוי בנו האם נעיז לבכות או לא…
ברבות השנים הכנתי טבלה לכל צ'קרה שתשחרר את האיסורים שקשורים בה. אז בואו נתחיל במסע.
צ'קרת הבסיס
צ'קרת הבסיס מכילה את השיעורים הראשונים שעלינו ללמוד אחרי שאנו נולדים: שיעורים בהישרדות ובהגנה עצמית. שמותר להרוג כשאנו בסכנת חיים. חסימות באיזור צ'קרת הבסיס עלולות לגרום להתנתקות מהגוף הפיזי ולחוסר קרקוע, דבר שגורם לכך שקשה לאדם ליצור לעצמו בסיס בחיים: הכסף לא זורם, אין בית, ורוח האדם מנותקת מגופו.
לכן האישורים שאנו זקוקים להם ברמת צ'קרת הבסיס הם:
הרשות להיות קיים והרשות להגן על הקיום שלנו
אני לדוגמא, נולדתי להורים שלא רצו בי כילד. אבי חשב שאני לא הבן שלו ולא רצה אותי בביתו. אז יצרתי קשר עם נשמת אבי וביקשתי ממנו רשות להיות קיים ולגור בביתו. אבי נתן לי את הרשות, למרות שגם הוא לא היה רצוי במיוחד בבית הוריו וגם הם רצו לתת אותו למשפחה אומנת משבדיה בזמן מלחמת העולם השנייה, דבר שגרם לאבי לטראומה קשה.
לאחר מכן עשיתי מסע גם אל משפחת אימי וביקשתי רשות להיות קיים. הפעם נאלצתי ללכת כחמשה דורות אחורה, עד שהגעתי לאחת מאימהותיי הקדומות שהייתה שפחה. מסתבר שבזמנים שאמי הקדומה זו חיה, השפחות נאלצו להעמיד פנים שהן לא קיימות וגם המשפחות שהן שירתו אצלן העמידו פנים שהן לא שם. ומשם העמדת הפנים הזאת שאתה לא קיים הגיעה אלי, דרך אימי. לאחר שהבנתי את הדבר, ביקשתי מאימי הקדומה הזאת לתקן את הדבר ולהיות קיימת. להיות שם, למרות שמתעלמים ממנה. אחרי כמה רגעים התיקון הגיע אליי, דרך שרשרת אימהותיי והרגשתי שאני גם כן יכול להיות כאן.
אחרי שקיבלתי רשות מאבי ומאימי להיות קיים, עברתי לחלק השני של המשפט: הרשות להגן על עצמי מפני הוריי. אבי נתן לי רשות להגן על עצמי מפניו וגם אימי נתנה לי רשות. אבל החסם בכל זאת לא נפתח, עד שהבנתי שעליי לבקש רשות מאימי להגן על עצמי מפני אבי וההפך. אימי למדה מהוריה שלאב מותר להרביץ לילדיי המשפחה ואימי העבירה את התכנות הזה אליי. כשהבנתי את הבעיה ובקשתי רשות, אימי נתנה לי רשות להגן על עצמי מפני אבי. ואבי נתן לי רשות להגן על עצמי מפני אימי.
הרשות להיות קיים מבחינה רגשית ומנטאלית והרשות להגן על הרגשות והמחשבות שלנו
את הבעיה הזאת לקח לי המון שנים לפתוח. אימי אף פעם לא נתנה לי רשות להיות קיים מבחינה רגשית. למרות שביקשתי ממנה מספר פעמים, היא עד היום מכחישה את זכות הקיום הרגשי שלי. אפשר לומר שעם אימי עליי להעמיד פנים שאני מישהו אחר, חסר רגשות. שוב עשיתי מסע אל משפחת אימי, והבנתי שלאימי היה אסור להיות קיימת מבחינה רגשית משום שאביה של אימי חזר ממלחמת העולם השנייה בהלם קרב וכל רגש זעזע אותו עמוקות והכניס אותו למצוקה. אז אימי ואחיה למדו שצריך לסגור את רגשותיהם. אז ביקשתי רשות מסבי לפתוח את רגשותיי (הוא הרי מת מזמן, כבר לא צריך לסגור את הרגשות בגללו) והוא כמובן נתן רשות והחסימה בצ'קרה השתחררה. להמשיך לקרוא תכנות מחדש של מערכת הצ'קרות ברמה הגנטית
