מאמר זה מוקדש באהבה לשירלי הלל גוטמן.

התורה מלאה ברמזים על מבנה גוף האור שלנו. אם ניקח לדוגמא את תיאור בית המקדש נבחין שהוא בנוי בצורת אדם: שני רגליים, שני ידיים ,חמש אצבעות לכל יד והדביר, קודש הקודשים, ממוקם באזור צ'קרת הלב.
האתר הזה מראה ציורים מדהימים של המקדש וכיצד הוא למעשה גוף האדם. אני ממליץ שתגלשו לשם ותסתכלו על התמונות לפני שאתם ממשיכים לקרוא את המאמר הזה.

היות ובית המקדש הוא למעשה מטפורה לגוף האדם, זה אומר שבתוך כל אחד מאיתנו נמצא דביר. בכל אחד מאיתנו ישנו מקום קדוש שבו אנו יכולים לדבר ישירות עם הבורא. המילה דביר עצמה רומזת על מטרת המקום : לדבר עם י.

הציור שהם ציירו באתר הוא, לדעתי, לא לגמרי מדויק. אני מאמין שהדביר נמצא בבית החזה שלנו ולא בראשנו. לכן עשיתי תמונה פשוטה עם הגרסה שלי לאדם בית המקדש.

לפי התורה בתוך בית המקדש נמצאות מנורות. אם נבדוק את מבנה המנורה, נראה שהמנורה היא למעשה מערכת הצ'קרות שלנו. המנורה גם מסבירה כיצד מערכת הצ'קרות שלנו פועלת.

קצת קשה לראות את זה בהתחלה, אבל אם נסובב את המנורה בתשעים מעלות, הכול יתבהר:

להמשיך לקרוא חציית ים הסוֹף והפיכה לאינסופיים ←

לפני כשבוע הייתי בסדנה לייצור מכשירי אורגונייט (Orgonite) בה ייצרנו מכשירים לניקוי הים. בעת ההפסקה, אחת הנשים שהיו בקורס אמרה: 'בטוח יש שיטה יותר טובה לניקוי הים, מאשר לזרוק עוד דברים לתוכו'. מיד נזכרתי בסיפור שאחותי סיפרה לי:
יום אחד כשהיא התעוררה בבוקר, ישות אור באה אליה ואמרה לה: 'יאללה בואי, הגיע הזמן שתעזרי לנקות את הים'.
אחותי עקבה אחרי הישות אל חוף הים. על החוף, אמא אדמה סיפקה להן רשת של אור שבעזרתה הו ניקו את הים. הו טבלו את הרשת במים וכשהן הרימו אותה הרשת היתה מלאה ב'לכלוך שחור'. הן אז רוקנו את הלכלוך על החוף ואז עוד פעם שמו את הרשת במים. ככה, לאט לאט הן ניקו את המים, עד שאחותי ראתה לויתן אור קופץ לתוך המים הנקיים יחד עם כמה דולפיני אור.
אחותי אז הציתה גפרור ושרפה את ערמת הלכלוך השחור שעל החוף.

סיפרתי לאישה בסמינר את הסיפור שאחותי סיפרה לי, והאישה הבטיחה לנסות לנקות את הים של פינלנד בעזרת רשת אור.

אתמול, כשדיברתי עם אחותי על השיטה שהראו לה, היא אמרה לי: 'אבל שכחת חלק חשוב מהשיטה, אני הפעלתי את רשת האור על ידי שירה'. ביקשתי ממנה שתלמד אותי איך, אבל היא אמרה שהיא לא יודעת איך. בשעת החיזיון היא ידעה איך לעשות את זה, אבל כשהיא התעוררה, היא כבר לא ידעה איך להפעיל את הרשת.

החלטתי שאני צריך לנסות את השיטה, אז הלכתי לחוף הים והתיישבתי לי על ספסל ליד הים. קראתי למדריכה הרוחנית (Spirit guide) שלי וביקשתי ממנה שתלמד אותי את השיטה. המנחה שלה היא רוח אדמה (Earth Spirit), ולכן היא קראה לאחותה, הרוח מים (Water Spirit) שתבוא ותלמד אותי. נתתי לרוח המים להשתלט על שדה האנרגיה שלי ולהפוך אותו לשדה אנרגיה נשי. חיברתי את צ'קרת הבסיס שלי אל מרכז האדמה, על ידי צינור של אור. וביקשתי מאמא אדמה שתעזור לי לנקות את הים.

מיד הרגשתי אנרגיה מוזהבת עולה ממרכז האדמה, עוברת דרך כל הצ'קרות שלי (בסיס,מין, מקלעת השמש, לב וגרון) ויוצאת מהפה שלי. כשהאנרגיה המוזהבת יצאה מהפה שלי, היא נהפכה לרשת ענקית שהתפרסה על פני כל הים.

שאלתי את רוח המים: 'ומה אני עושה עכשיו?'
היא ענתה לי: 'תשאף אויר'.

אז שאפתי אויר פנימה ומיד הבחנתי שרשת האנרגיה שקעה לקרקעית הים.

מלאתי את עצמי באהבה והתחלתי לשיר: 'אוווווווווו', עם אהבה. כל הרשת התחילה לרטוט עם אנרגית האהבה ולעלות כלפי מעלה. כשהרשת עלתה מעל המים, רוקנתי אותה, מכל הלכלוך שבתוכה, על החוף.
שאפתי שוב אויר והרשת שקעה שוב לתוך הים.
שוב שרתי 'אווווווווו' (כמו אווווווום, אבל בלי המם בסוף) עם אהבה והרשת שוב רטטה ועלתה.
שוב רוקנתי אותה.

ככה המשכתי עד שהרגשתי שהים נקי וראיתי דולפיני אור שוחים וצוחקים.
דמיינתי שבקצה רשת האור, שיוצאת לי מהפה יש גפרור. הצתתי אותו ושרפתי את ערמת הלכלוך שעל החוף.

כשקמתי ללכת הביתה, חמש רוחות אדמה באו להודות לי.

ניקוי נהר ואדמה בעזרת שירה

לאחר שניקיתי את הים בעזרת שירה, החלטתי לנסות לנקות גם את הנהר שעובר ליד הבית שלי. בדרכי אל הנהר, רוח אדמה ניגשה אלי וביקשה ממני שאנקה גם את האדמה המקולקלת שליד ביתי. עיירת הלסינקי סגרה את המטווח הפתוח שהיה ממוקם כמה מאות מטרים מהבניין שבו אני גר. הקבלנים באו, כרתו את כל העצים בסביבה ושאבו את כל האדמה מלאת העופרת והנחושת בעזרת שואבים ענקיים. לאחר מכן, עיירית הלסינקי החליטה, ברוב חוכמתה, לשים את כל האדמה המקולקלת בתוך בור, ליד הבניין שלי, ולכסות אותו בחצץ לבן. כאילו שהצבע הלבן יעזור לשנות את העובדה שהאדמה מקולקלת.

הבטחתי לרוח האדמה לנקות גם את האדמה המקולקלת שליד ביתי והמשכתי לעבר הנהר.
ישבתי על הדשא, שליד הנהר והתחממתי לי לאור השמש. חיברתי את צ'קרת הבסיס שלי, עם צינור אור, למרכז האדמה וביקשתי מאמא אדמה שתעזור לי לנקות את הנהר. הרגשתי באנרגיה מוזהבת עולה ממרכז האדמה, דרך הצ'קרות שלי ויוצאת החוצה מהפה שלי. האנרגיה אז נפרסה על פני הנהר כולו: קילומטרים על קילומטרים של נהר.

שאפתי אויר ורשת האנרגיה שקעה לתחתית הנהר. מלאתי את עצמי ברגשות אהבה לכל היקום והתחלתי לשיר: 'אווווווווו', עם אהבה. הרשת התחילה לעלות, תוך שהיא רוטטת ברטט האהבה. כשהרשת הייתה מעל פני המים, רוקנתי אותה על החוף בדמיוני ואז שאפתי שוב אויר והרשת שקעה שוב בנהר. שאפתי שרתי ורוקנתי את הרשת כמה עשרות פעמים עד שהרגשתי שהנהר נקי. דמיינתי שבקצה האנרגיה המוזהבת, שיוצאת לי מהפה, יש גפרור. הצתתי אותו והדלקתי את ערימת הלכלוך שאספתי על גדת הנהר. הלכלוך אז נשרף ונעלם.

קמתי והלכתי לעבר האדמה המקולקלת שטמנו ליד ביתי.

ביקשתי מאמא אדמה שתעזור לי לנקות את האדמה ושוב הרגשתי אנרגיה מוזהבת עולה דרכי ויוצאת דרך הפה שלי. כשהאנרגיה יצאה דרך פי, היא שוב הפכה לרשת אור שהשתרעה על פני שטח האדמה שהחלטתי לנקות. שאפתי אויר פנימה והרשת שקעה, כחמישים מטר, אל תוך האדמה. שוב מלאתי את עצמי באהבה והתחלתי לשיר: 'אוווווווווו', עם אהבה. רטט האהבה הפעיל את הרשת והיא התחילה לעלות כלפי מעלה, עד אשר היא יצאה מהקרקע. רוקנתי את הרשת על נקודה כלשהי באמצע שטח הקרקע. שאפתי אויר, הרשת שקעה בקרקע ושוב התחלתי לשיר עם אהבה והרשת שוב רטטה ועלתה. שוב רוקנתי אותה על אותה נקודה בשטח. שמתי לב שחשוב להמשיך להתמקד ברטט האהבה גם כאשר אינך שר עוד, כי הרטט הוא זה שמנקה.

כך המשכתי, עד ששריר השירה שלי התעייף לחלוטין והחלטתי להפסיק, למרות שהרגשתי שהקרקע עדיין לא נקייה לגמרי. שוב הצתתי גפרור ושרפתי את ערימת הלכלוך. הפעם השריפה נמשכה הרבה יותר זמן. תחילה נשרפה ערימת הלכלוך, אבל אז האש המשיכה לדלוק בבהירות ו'ראיתי' מין פיר (shaft) עמוק, מלא בחומר שחור, מתחת לערמת הלכלוך. הרגשתי שהפיר הוא כמו פצע חי וכואב באמא אדמה. הינחתי את האש והיא התחילה לשרוף את החומר השחור שבטוח הפיר. השריפה נמשכה כחמש, עשר דקות, עד שראיתי כיצד כל החומר השחור נעלם בלהבות וראיתי אנרגיה מוזהבת בתחתית הפיר. אז ידעתי שמלאכת השריפה הסתיימה.
למחרת חזרתי אל המקום וסיימתי את ניקוי האזור.

באותו יום גם קיבלתי מידע שהרשת הזהובה היא למעשה רשת האנרגיה של כדור הארץ/אמא אדמה, והיא נותנת לנו להשתמש בה, אם כוונותינו טהורות.

מאז ניקיתי את כל האדמות ברדיוס של קילומטר מסביב לביתי. ועכשיו אני לאט לאט מנקה את כל הלסינקי. אני מעריך שתוך חודש חודשיים, אני אעבור על כל הלסינקי, אחרי זה אני אתחיל לנקות את הערים הסמוכות להלסינקי. אולי בקיץ הבא, כשאבוא לבקר בישראל, אנקה גם את הים התיכון.

המדיטציה לריפוי בעזרת שירה:

אם ברצונך לנסות את השיטה, היא מאוד פשוטה:
– צור מקום קדוש שבו אפשר לעבוד עם אמא אדמה. (אפשר לנקות גם בלי יצירת מקום קדוש קודם).
– חבר את עצמך עם צינור אנרגיה לשמש ולאמא אדמה. ז"א צינור האור יתחיל בשמש, יעבור דרכך וימשיך למרכז של אמא אדמה.
– החלט איזה אזור/ים אתה רוצה לנקות, או שאל את אמא אדמה איזה מקום זקוק לניקוי. בקש מאמא אדמה עזרה בניקוי האזור/הים.
– אמא אדמה תחבר אותך לרשת אנרגיה שלה. אתה תרגיש אנרגיה מוזהבת עולה ממרכז האדמה, דרך הצינור שיצרת. האנרגיה תעלה דרך כל הצ'קרות שלך ותצא לך מהפה. האנרגיה אז תהפוך לרשת ענקית שתתפרס על פני האיזור שהחלטת לנקות.
– שאף אויר פנימה. הרשת תשקע בתוך האדמה/הים.
– הרגש אהבה בלבך כלפי כל היקום והחל לשיר אאאאאאאאאאאההההההההה עם אהבה בלב. אם יש לך קשר טוב עם אמא, היא תגיד לך מה לשיר. כשתתחיל לשיר, הרשת תתחיל לעלות כלפי מעלה. הרשת תרטוט עם האהבה שבשיר שלך. האהבה תנקה את האיזור/הים.
– כשהרשת נמצאת מעל לאדמה/ים, הפוך אותה בדמיונך ורוקן אותה איפושהו מחוץ לאיזור שאתה מנקה. לא קרוב אלייך.
– שאף אויר שוב – הרשת תשקע שוב.
– שיר עם אהבה, שוב והרשת תרטט ותעלה.
– רוקן אותה שוב על אותו מקום כמו קודם.

– חזור על התהליך שוב ושוב, עד שאתה מרגיש שהאיזור/הים רוטט כולו עם אהבה.

– הגד לאמא אדמה שאתה מפסיק. דמיין כיצד הרשת נהפכת לנחש אנרגיה מוזהב שבקצהו גפרור/לפיד. הצת את ערימת הלכלוך שאספת וחכה עד שהערמה נשרפה כליל. לפעמים השרפה תעבור מפני הקרקע גם לתוכה. תן לאש למצות את עצמה. הרבה פעמים קרה לי שערמת הלכלוך הייתה בדיוק מעל לעורק אנרגיה של אמא. תן לאש לנקות את עורק האנרגיה.

-כשהאש כלתה את עצמה, הודה לאמא אדמה ולעצמך. עשית מעשה חשוב היום!

זהו זה.

אני מקווה שתקבלו השראה מהסיפור ותנקו גם אתם את האדמה והים באזור מגוריכם. זה לא לוקח הרבה זמן, כעשרים דקות בערך. גם לא צריך להיות זמר גדול על מנת לשיר עם אהבה – צריך רק קצת אהבה בלב… 🙂

אור ואהבה לכולכם,
אריה זכריה סילנדר