במאמר הקודם בסדרה דיברנו על שבעת מרכזי האנרגיה הפיזיים שלנו. נעבור עכשיו לדבר על מרכזי האנרגיה (הצ'קרות) הלא-פיזיים שלנו.
נתחיל מהמרכז הלא-פיזי הראשון: המרכז לאיחוד הפנימי והחיצוני. דרך מרכז זה אנו יוצרים קשר בין העצמי הפיזי לעצמי הרוחני שלנו. כלומר בין שבעת הצ'קרות הפיזיות שלנו לחמשת הצ'קרות הלא-פיזיות שלנו. אחרי שנלמד את שיעורי המרכז הזה נוכל להתקדם עוד אל תוכנו, עד שנתאחד עם אור הבורא הפנימי שנמצא במרכזנו.
סודו של המרכז לאיחוד הפנימי והחיצוני מופיע בהרבה מקומות. כמעט בכל תרבות יש אגדות על הים בסוף העולם. הסיפור הכי ידוע בנושא הוא הסיפור על משה ועל חציית ים סוף וההגעה אל הארץ המובטחת.
סיפור זה מוכר לכולנו, אבל רבים מאיתנו אינם מבינים את הסמליות הנסתרת בסיפור. כמו שתיארתי במאמר הקודם, "ישראל" הינה שם קוד לכל חבר באנושות. כל אחד מאיתנו הוא "ישראל" וכל אחד מאיתנו מורכב משנים עשר חלקים, משנים עשר "שבטים". הים שאותו משה חצה, הוא הים הפנימי שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו. ה"ארץ המובטחת" היא שם קוד לחמש הצ'קרות הלא-פיזיות שלנו, שמרכיבות יחדיו את השמש הפנימית.
כעת, כשאנו מכירים את המשמעות הנסתרת של כל הדמויות בסיפור, אנחנו יכולים לתרגם אותו כך:
אדם כלשהו מהאנושות התעורר וגילה שהוא מורכב מחלקים פיזיים ומחלקים לא-פיזיים. הוא גילה שהים הפנימי שלו, החלל הפנימי שלו, הוא זה שמפריד בין חלקיו השונים. היות והאדם כבר התעורר לראות את עצמו, הוא חצה את ים סוף הפנימי שלו ואיחד את כל חלקיו השונים יחדיו. ואז נעשה אדם ער זה, לאדם שלם.
על כל אחד מאיתנו לעשות את אותו הדבר: לחצות את ימינו הפנימי, לאחד את חלקינו השונים יחדיו ולהפוך שוב לשלמים.
היות ועל כל אחד מאיתנו לעשות את מה ש"משה" עשה, אפשר להניח ש"משה" לא היה מישהו ספציפי, אלא הוא יותר שם תואר בהתפתחות האנושות חזרה אל האור. המילה "משה" מתארת איחוד של שמים וארץ על ידי אהבה. ראה את המאמר שתקשרתי על המשמעויות של האותיות העבריות מם, שין והא.
ים סוף
בתורה קוראים לים הפנימי שלנו ים סוּף אבל אנו יודעים כעת שיהיה יותר נכון לקרוא לים שמשה חצה, ים הסוֹף, משום שים זה מהווה באמת את סופו של העצמי הפיזי. אם ברצוננו להתפתח הלאה אל מעבר לחלקינו הפיזיים, עלינו לחצות את ים סוף הפרטי שלנו ולהפוך שוב לאינסופיים.
אם נבחון את המילה סוף:
נגלה שהיא מורכבת משלושה חלקים: מעגל, שמסמל אנרגיה רגשית. קו, שמסמל מחסום או את מצרים – מצר הים הפנימי. וספירלה, שמסמלת בריאה שמתפשטת הלאה אל האינסוף.
סמליות זו מאוד ויזואלית. אם ניקח את המילה סוף:
ונמקם אותה על המערכת האנרגטית שלנו:
נבין את מצבנו העכשויי די בקלות:
אנו חיים בתוך מעגל של רגשות, וים סוף הפנימי שלנו, חוסם את הקשר ביננו לבין העצמי האמיתי שלנו, שבו אנו מחוברים לאור הבורא האינסופי.
כמו שסיפרתי במאמר הקודם, המנורה היא למעשה תרשים אנרגטי של מערכת הצ'קרות שלנו:
אם נמקם את המילה סוף על תמונת המנורה, נראה היטב כיצד חלקינו הפיזיים מופרדים מחלקנו הלא-גשמיים:
אתם בטח זוכרים את מעשי בני ישראל כשמשה עלה להר סיני לקבל את עשרת הדיברות בשביל האנושות. בני ישראל בנו לעצמם עֵגֵל זהב ואז התחילו לסגוד לו באדיקות. בני ישראל שקעו בפחדיהם וחזרו לעִגֹל רגשותיהם ה"מוזהב", הם שקעו חזרה בעיגול הפחדים שלהם. (אלו הפחדים שכל האנושות לומדת עכשיו להתגבר עליהם ולעלות יחדיו למימד החמישי – מימד שמקביל לשיעורי צ'קרת הגרון, הצ'קרה החמישית).
אנו יכולים גם להרהר במשמעות האמיתית של עשרת הדיברות. משה הרי קיבל עשר "דיברות" בשביל האנושות. אנחנו יודעים שיש לנו חמש צ'קרות פנימיות. תרגיל מתימטי פשוט יראה לנו שהדיברות הינן למעשה שיעורים (הוראות הפעלה) לחמשת הצ'קרות הפנימיות שלנו. שיעורים שמשה קיבל בשביל כל עם "ישראל", בשביל כל האנושות. הלוחות הראשונים היו שיעורים לנשמות. וכשהנשמות למדו את שיעוריהן, משה הביא לוחות נוספים עם שיעורים לעצמיים הפיזים גם כן.
בואו נרחיב קצת את הדיבור על ים סוף הפנימי שבתוכנו.
ים סוף פנימי זה מופיע ביצירות אומנות רבות בכל רחבי העולם. הוא מופיע ברבים מקלפי הטארוט לדוגמא. מקום נוסף שבו מופיע ים סוף הפנימי שלנו הוא הציור של המלאכית הפצועה שהצייר הפיני הוגו סימברג צייר ב1903.
אם נבדוק את התמונה המפורסמת (לפחות בפינלנד) הזאת, נראה שברקע התמונה, צויר אותו הנוף שבני ישראל ראו כשהם עמדו על חוף ים סוף הפרטי שלהם.
המלאכית בתמונה מסמלת אותנו, את האנושות, את "ישראל". עיני כולנו קשורות ואנו הולכים בעיוורון בשביל החיים, נשרכים מאחורי המוות, אל החיים העיוורים הבאים שלנו. מאחורינו נמצא המלאך השומר שלנו, שמנסה לשמור עלינו מליפול עמוק יותר אל המימד הפיזי, אל הקרקע.
אם נפתח לרגע את עינינו ונביט סביב, נראה שלימינינו יש שביל נוסף, שמוביל אל ים סוף הפנימי שלנו, אל "ארצנו המובטחת" שנראית במטושטש באופק, מעבר לים.
האם נפתח אי פעם את עינינו ונסתכל סביב? או נמשיך, עיוורים מרצון, הלאה באותו מסלול, לחיים הבאים?
איך לאחד את מרכזינו הפיזיים והלא-פיזיים יחדיו
קודם כל עלינו ללמוד להכיר את מרכזי האנרגיה הפנימיים שלנו, את הצ'קרות הפנימיות שלנו:
שב בנוחות, עצום את עינייך, נשום עמוקות והרגע ( זאת אומרת התחבר לרגע העכשווי, שאינו נמצא בעבר או בעתיד).
צור צינור של אור, שמתחיל מהבורא הראשון, עובר דרכך ומסתיים בליבה של אמא אדמה במימד החמישי. צור את הצינור באופן אינטואטיבי דרך עזרה מכל חלקיך.
שלח אהבה לאמא אדמה ולבורא הפנימי/חיצוני.
הרגש כיצד אמא אדמה והבורא שולחים אהבה לליבך.
אחד את שתי האהבות הללו עם אהבתך הפנימית והרגש כיצד כדור של אור ואהבה נוצר במרכז בית חזך. כדור אהבה זה גודל עוד ועוד עד שהוא מקיף אותך לחלוטין מכל צדדיך. אתה נמצא עכשיו בתוך שדה של אהבה שמגן עליך מכל רע.
דמיין כיצד אתה יוצא לרגע מגופך, ומביט על עצמך מבחוץ, בגובה ליבך.
כנס אל תוך עצמך עכשיו מבחוץ ועבור דרך שבע שכבות האנרגיה של צ'קרותיך הפיזיות.
כאשר עברת את שבעת שכבותיך הפיזיות, תמצא את עצמך בחלל הפנימי שלך, במיקרו-קוסמוס, הפנימי שלך.
הסתכל סביב ותראה שכל היקום נמצא בתוכך.
ראה (או הרגש) כיצד באמצע ימך הפנימי ישנו כוכב, ישנה שמש.
כוכב, שמש זו היא אתה – העצמי האמיתי שלך.
אינך יכול להתקרב לכוכבך הפנימי. עלייך להמתין במקומך ולבקש מכוכבך להתקרב אלייך.
רבים ניסו להגיע אל בוראם הפנימי מתוך עשייה. כולם נכשלו.
עלייך לקבל את עצמך כמו שאתה ורק אז כשתקבל את עצמך, אור הבורא הפנימי יתחבר אלייך מעצמו.
עלייך להתחבר אל האנרגיה הנשית שלך, ולהפוך לכלי ריק ולהמתין שאור הבורא יבוא אליך וימלא אותך.
כשאתה מרגיש שכוכבך הפנימי קרוב אליך, בקש ממנו שיכניס אותך פנימה, אל תוכו.
כשאתה בתוך כוכבך, בדוק את חמשת השכבות שמהם אתה מורכב. אחרי שבדקת את כל חלקיך, בקש להיכנס אל מרכז הכוכב, אל אור הבורא הפנימי שבתוכך.
חזרת הביתה… 🙂
חציית ים סוף והפיכה לאינסופיים
עכשיו, כשחזרת הביתה לעצמך, תוכל לאחד את חלקיך גם מבחינה גנטית.
הדנא שלנו מחבר את כל ממדינו השונים יחדיו. באמצעות המידע הבא תוכל להפעיל את סלילי הדנא הפסיביים שלך ולחבר את מימדיך יחדיו.
בספר שמות, בפרק טו, מסופר כיצד משה ובני ישראל שרים את שירת הים:
על פי המידע שקיבלתי מהעצמי הפנימי שלי, שירה זאת מכילה קודי הפעלה גנטיים, שבעזרתם תוכל לחבר את חלקיך בחזרה יחדיו. אם תביטו במבנה הפרק, תשימו לב שהאותיות מסודרות בשלושה טורים. כאילו כדיי לרמוז לנו על שלושת סלילי הדנא שלנו… 🙂
בעזרת המדיטציה הבאה תוכל להפעיל את סלילי הדנא הישנים שלך
שב בנוחות, עצום את עינייך, נשום עמוקות והרגע ( זאת אומרת התחבר לרגע העכשווי, שאינו נמצא בעבר או בעתיד).
צור צינור של אור, שמתחיל מהבורא הראשון, עובר דרכך ומסתיים בליבה של אמא אדמה במימד החמישי. צור את הצינור באופן אינטואטיבי דרך עזרה מכל חלקיך.
שלח אהבה לאמא אדמה ולבורא הפנימי/חיצוני.
הרגש כיצד אמא אדמה והבורא שולחים אהבה לליבך.
אחד את שתי האהבות הללו עם אהבתך הפנימית והרגש כיצד כדור של אור ואהבה נוצר במרכז בית חזך. כדור אהבה זה גודל עוד ועוד עד שהוא מקיף אותך לחלוטין מכל צדדיך. אתה נמצא עכשיו בתוך שדה של אהבה שמגן עליך מכל רע.
התרכז עכשיו בכדור האור והאהבה, שנמצא במרכז בית חזך, והצמח מתוך האהבה הזאת שלושה גבעולי שושן זהב כלפי מעלה לכיוון ראשך.
ראה כיצד גבעולי השושנים מתלפפים אחד מסביב לשני, תוך כדי צמיחתם מעלה לכיוון ראשך. כשהשושנים מגיעות לראשך, גבעול השושן הראשון יוצא מפדחת ראשך ופרח שושן מוזהב נפתח לו.
גבעול השושן השני יוצא מעינך השלישית ופרח שושן מוזהב נוסף נפתח לו גם שם.
גבעול השושן השלישי יוצא מאחורי ראשך ופרח שושן מוזהב שלישי נפתח לו גם שם.
גבעולי שושנים מתחילים עכשיו לצמוח בכל חלקי גופך: לבטנך, לגבך, לידייך ולרגלייך, לכל מקום בגופך. כל פעם כשגבעולי השושנים יוצאים מעורך, פרחים מוזהבים נפתחים להם.
אתה מתכסה במהירות לחלוטין בפרחי שושנים מוזהבות.
גדל את גבעולי השושנים גם אל שאר גופיך: הרגשי, המנטלי וגוף האור (המרכבה) שלך.
אתה מחובר עכשיו ישירות עם כל רבדי הדנא שלך וביכולתך לתכנת אותם עכשיו מחדש.
בקש עכשיו מהאני הגבוה שלך, להעביר אל מרכז הלב שלך, את קודי ההפעלה החבויים בשירת הים.
העבר את קודי האור של שירת הים אל ליבך הפיזי ואל הכבד שלך. (הלב הפיזי הוא הצד השמאלי, הניקבי, של צ'קרת הלב והכבד הוא למעשה הצד הימני, הזכרי, שלה.)
שכפל את קודי האור במהירות בליבך הפיזי ובכבד שלך.
הצת את קודי האור באש כדי שאותיות האור יופעלו ויהפכו לאותיות אש בוערות, שיכולות בעזרת האש לעבור בקלות בין כל ממדיך.
העבר את להבת האותיות מליבך הפיזי אל כל תאי גופך ומהכבד שלך לכל הבלוטות בגוף שלך. העבר את להבת האותיות גם אל שאר גופייך: הרגשי, המנטלי, וגוף האור.
בקש מאותיות האור הבוערות לתכנת את הדנא שלך מחדש.
כשאתה מרגיש שלהבת האותיות הגיעה לכל תאיך וחלקיך, המשך הלאה לשלב הבא.
עכשיו שתכנתת את כל חלקיך מחדש, בקש מהאני הגבוה שלך להוציא ממך, מכל חלקיך, גופיך ותאיך את כל האנרגיות והתוכניות שמנוגדות לקודי שירת הים.
כשאתה מרגיש שכל האנרגיות והתוכניות הישנות עזבו אותך, המשך הלאה לשלב הבא.
כנס עכשיו אל הכוכב הפנימי שלך, אל אור הבורא הפנימי שלך.
בקש מהבורא הפנימי שלך לעזור לך לאחד את כל חלקיך מחדש.
הרגש כיצד אור הבורא הפנימי מתחיל לגדול בתוכך וכיצד ים סוף הפנימי שלך מתחיל להצטמצם עוד ועוד, עד שהוא נעלם לחלוטין. אור הבורא הפנימי ממלא אותך עכשיו לגמרי מבפנים.
ברכותיי! איחדת את כל חלקי עצמך מחדש!
עכשיו תוכל לאחות את עולמך הפנימי והחיצוני לאחד. תוכל ללמוד להבין שכל מה שמסביבך הוא חלק מהבורא. תוכל ללמוד שכל מה שאתה שונא ומתעב – הם גם כן אתה. כולם חלקים של עצמך, של הבורא שהוא אתה.
על איחוי זה נדבר במאמר הבא:
מרכזי האנרגיה וההתפתחות הרוחנית – חלק ג: צ'קרת האיחוי הפנימי
אור ואהבה, אריה זכריה סילאנדר
לפי התורה, בתוך המקדש (=הגוף הפיזי שלנו) היו מנורות. אם נבדוק את מבנה המנורה, נראה שהמנורה היא למעשה תרשים של מערכת האנרגיה שלנו.
קצת קשה לראות את זה בהתחלה, אבל אם נסובב את המנורה ונשים אותה על צידה, הכל יהיה ברור יותר: