ארכיון הקטגוריה: מרכזים אנרגטים – צ'קרות

מרכזי האנרגיה וההתפתחות הרוחנית – חלק ב: צ'קרת איחוד הפנימי והחיצוני

במאמר הקודם בסדרה דיברנו על שבעת מרכזי האנרגיה הפיזיים שלנו. נעבור עכשיו לדבר על מרכזי האנרגיה (הצ'קרות) הלא-פיזיים שלנו.
נתחיל מהמרכז הלא-פיזי הראשון: המרכז לאיחוד הפנימי והחיצוני. דרך מרכז זה אנו יוצרים קשר בין העצמי הפיזי לעצמי הרוחני שלנו. כלומר בין שבעת הצ'קרות הפיזיות שלנו לחמשת הצ'קרות הלא-פיזיות שלנו. אחרי שנלמד את שיעורי המרכז הזה נוכל להתקדם עוד אל תוכנו, עד שנתאחד עם אור הבורא הפנימי שנמצא במרכזנו.

סודו של המרכז לאיחוד הפנימי והחיצוני מופיע בהרבה מקומות. כמעט בכל תרבות יש אגדות על הים בסוף העולם. הסיפור הכי ידוע בנושא הוא הסיפור על משה ועל חציית ים סוף וההגעה אל הארץ המובטחת.
סיפור זה מוכר לכולנו, אבל רבים מאיתנו אינם מבינים את הסמליות הנסתרת בסיפור. כמו שתיארתי במאמר הקודם, "ישראל" הינה שם קוד לכל חבר באנושות. כל אחד מאיתנו הוא "ישראל" וכל אחד מאיתנו מורכב משנים עשר חלקים, משנים עשר "שבטים". הים שאותו משה חצה, הוא הים הפנימי שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו. ה"ארץ המובטחת" היא שם קוד לחמש הצ'קרות הלא-פיזיות שלנו, שמרכיבות יחדיו את השמש הפנימית.

כעת, כשאנו מכירים את המשמעות הנסתרת של כל הדמויות בסיפור, אנחנו יכולים לתרגם אותו כך:
אדם כלשהו מהאנושות התעורר וגילה שהוא מורכב מחלקים פיזיים ומחלקים לא-פיזיים. הוא גילה שהים הפנימי שלו, החלל הפנימי שלו, הוא זה שמפריד בין חלקיו השונים. היות והאדם כבר התעורר לראות את עצמו, הוא חצה את ים סוף הפנימי שלו ואיחד את כל חלקיו השונים יחדיו. ואז נעשה אדם ער זה, לאדם שלם.

על כל אחד מאיתנו לעשות את אותו הדבר: לחצות את ימינו הפנימי, לאחד את חלקינו השונים יחדיו ולהפוך שוב לשלמים.

היות ועל כל אחד מאיתנו לעשות את מה ש"משה" עשה, אפשר להניח ש"משה" לא היה מישהו ספציפי, אלא הוא יותר שם תואר בהתפתחות האנושות חזרה אל האור. המילה "משה" מתארת איחוד של שמים וארץ על ידי אהבה. ראה את המאמר שתקשרתי על המשמעויות של האותיות העבריות מם, שין והא.

ים סוף

בתורה קוראים לים הפנימי שלנו ים סוּף אבל אנו יודעים כעת שיהיה יותר נכון לקרוא לים שמשה חצה, ים הסוֹף, משום שים זה מהווה באמת את סופו של העצמי הפיזי. אם ברצוננו להתפתח הלאה אל מעבר לחלקינו הפיזיים, עלינו לחצות את ים סוף הפרטי שלנו ולהפוך שוב לאינסופיים.

אם נבחון את המילה סוף:

נגלה שהיא מורכבת משלושה חלקים: מעגל, שמסמל אנרגיה רגשית. קו, שמסמל מחסום או את מצרים – מצר הים הפנימי. וספירלה, שמסמלת בריאה שמתפשטת הלאה אל האינסוף.

סמליות זו מאוד ויזואלית. אם ניקח את המילה סוף:

ונמקם אותה על המערכת האנרגטית שלנו:

נבין את מצבנו העכשויי די בקלות:

אנו חיים בתוך מעגל של רגשות, וים סוף הפנימי שלנו, חוסם את הקשר ביננו לבין העצמי האמיתי שלנו, שבו אנו מחוברים לאור הבורא האינסופי.

כמו שסיפרתי במאמר הקודם, המנורה היא למעשה תרשים אנרגטי של מערכת הצ'קרות שלנו:

אם נמקם את המילה סוף על תמונת המנורה, נראה היטב כיצד חלקינו הפיזיים מופרדים מחלקנו הלא-גשמיים:

אתם בטח זוכרים את מעשי בני ישראל כשמשה עלה להר סיני לקבל את עשרת הדיברות בשביל האנושות. בני ישראל בנו לעצמם עֵגֵל זהב ואז התחילו לסגוד לו באדיקות. בני ישראל שקעו בפחדיהם וחזרו לעִגֹל רגשותיהם ה"מוזהב", הם שקעו חזרה בעיגול הפחדים שלהם. (אלו הפחדים שכל האנושות לומדת עכשיו להתגבר עליהם ולעלות יחדיו למימד החמישי – מימד שמקביל לשיעורי צ'קרת הגרון, הצ'קרה החמישית).

אנו יכולים גם להרהר במשמעות האמיתית של עשרת הדיברות. משה הרי קיבל עשר "דיברות" בשביל האנושות. אנחנו יודעים שיש לנו חמש צ'קרות פנימיות. תרגיל מתימטי פשוט יראה לנו שהדיברות הינן למעשה שיעורים (הוראות הפעלה) לחמשת הצ'קרות הפנימיות שלנו. שיעורים שמשה קיבל בשביל כל עם "ישראל", בשביל כל האנושות. הלוחות הראשונים היו שיעורים לנשמות. וכשהנשמות למדו את שיעוריהן, משה הביא לוחות נוספים עם שיעורים לעצמיים הפיזים גם כן.

בואו נרחיב קצת את הדיבור על ים סוף הפנימי שבתוכנו.

inner sea ים סוףים סוף פנימי זה מופיע ביצירות אומנות רבות בכל רחבי העולם. הוא מופיע ברבים מקלפי הטארוט לדוגמא. מקום נוסף שבו מופיע ים סוף הפנימי שלנו הוא הציור של המלאכית הפצועה שהצייר הפיני הוגו סימברג צייר ב1903.

המלאכית הפצועהאם נבדוק את התמונה המפורסמת (לפחות בפינלנד) הזאת, נראה שברקע התמונה, צויר אותו הנוף שבני ישראל ראו כשהם עמדו על חוף ים סוף הפרטי שלהם.

המלאכית בתמונה מסמלת אותנו, את האנושות, את "ישראל". עיני כולנו קשורות ואנו הולכים בעיוורון בשביל החיים, נשרכים מאחורי המוות, אל החיים העיוורים הבאים שלנו. מאחורינו נמצא המלאך השומר שלנו, שמנסה לשמור עלינו מליפול עמוק יותר אל המימד הפיזי, אל הקרקע.
אם נפתח לרגע את עינינו ונביט סביב, נראה שלימינינו יש שביל נוסף, שמוביל אל ים סוף הפנימי שלנו, אל "ארצנו המובטחת" שנראית במטושטש באופק, מעבר לים.

האם נפתח אי פעם את עינינו ונסתכל סביב? או נמשיך, עיוורים מרצון, הלאה באותו מסלול, לחיים הבאים?

איך לאחד את מרכזינו הפיזיים והלא-פיזיים יחדיו

קודם כל עלינו ללמוד להכיר את מרכזי האנרגיה הפנימיים שלנו, את הצ'קרות הפנימיות שלנו:

הצ'קרות הפנימיות והחיצוניותשב בנוחות, עצום את עינייך, נשום עמוקות והרגע ( זאת אומרת התחבר לרגע העכשווי, שאינו נמצא בעבר או בעתיד).
צור צינור של אור, שמתחיל מהבורא הראשון, עובר דרכך ומסתיים בליבה של אמא אדמה במימד החמישי. צור את הצינור באופן אינטואטיבי דרך עזרה מכל חלקיך.
שלח אהבה לאמא אדמה ולבורא הפנימי/חיצוני.
הרגש כיצד אמא אדמה והבורא שולחים אהבה לליבך.
אחד את שתי האהבות הללו עם אהבתך הפנימית והרגש כיצד כדור של אור ואהבה נוצר במרכז בית חזך. כדור אהבה זה גודל עוד ועוד עד שהוא מקיף אותך לחלוטין מכל צדדיך. אתה נמצא עכשיו בתוך שדה של אהבה שמגן עליך מכל רע.

דמיין כיצד אתה יוצא לרגע מגופך, ומביט על עצמך מבחוץ, בגובה ליבך.
כנס אל תוך עצמך עכשיו מבחוץ ועבור דרך שבע שכבות האנרגיה של צ'קרותיך הפיזיות.
כאשר עברת את שבעת שכבותיך הפיזיות, תמצא את עצמך בחלל הפנימי שלך, במיקרו-קוסמוס, הפנימי שלך.
הסתכל סביב ותראה שכל היקום נמצא בתוכך.
ראה (או הרגש) כיצד באמצע ימך הפנימי ישנו כוכב, ישנה שמש.
כוכב, שמש זו היא אתה – העצמי האמיתי שלך.

אינך יכול להתקרב לכוכבך הפנימי. עלייך להמתין במקומך ולבקש מכוכבך להתקרב אלייך.

רבים ניסו להגיע אל בוראם הפנימי מתוך עשייה. כולם נכשלו.
עלייך לקבל את עצמך כמו שאתה ורק אז כשתקבל את עצמך, אור הבורא הפנימי יתחבר אלייך מעצמו.
עלייך להתחבר אל האנרגיה הנשית שלך, ולהפוך לכלי ריק ולהמתין שאור הבורא יבוא אליך וימלא אותך.

כשאתה מרגיש שכוכבך הפנימי קרוב אליך, בקש ממנו שיכניס אותך פנימה, אל תוכו.

כשאתה בתוך כוכבך, בדוק את חמשת השכבות שמהם אתה מורכב. אחרי שבדקת את כל חלקיך, בקש להיכנס אל מרכז הכוכב, אל אור הבורא הפנימי שבתוכך.

חזרת הביתה… 🙂

חציית ים סוף והפיכה לאינסופיים

עכשיו, כשחזרת הביתה לעצמך, תוכל לאחד את חלקיך גם מבחינה גנטית.

הדנא שלנו מחבר את כל ממדינו השונים יחדיו. באמצעות המידע הבא תוכל להפעיל את סלילי הדנא הפסיביים שלך ולחבר את מימדיך יחדיו.

בספר שמות, בפרק טו, מסופר כיצד משה ובני ישראל שרים את שירת הים:

שירת היםעל פי המידע שקיבלתי מהעצמי הפנימי שלי, שירה זאת מכילה קודי הפעלה גנטיים, שבעזרתם תוכל לחבר את חלקיך בחזרה יחדיו. אם תביטו במבנה הפרק, תשימו לב שהאותיות מסודרות בשלושה טורים. כאילו כדיי לרמוז לנו על שלושת סלילי הדנא שלנו… 🙂

בעזרת המדיטציה הבאה תוכל להפעיל את סלילי הדנא הישנים שלך

שב בנוחות, עצום את עינייך, נשום עמוקות והרגע ( זאת אומרת התחבר לרגע העכשווי, שאינו נמצא בעבר או בעתיד).
צור צינור של אור, שמתחיל מהבורא הראשון, עובר דרכך ומסתיים בליבה של אמא אדמה במימד החמישי. צור את הצינור באופן אינטואטיבי דרך עזרה מכל חלקיך.
שלח אהבה לאמא אדמה ולבורא הפנימי/חיצוני.
הרגש כיצד אמא אדמה והבורא שולחים אהבה לליבך.
אחד את שתי האהבות הללו עם אהבתך הפנימית והרגש כיצד כדור של אור ואהבה נוצר במרכז בית חזך. כדור אהבה זה גודל עוד ועוד עד שהוא מקיף אותך לחלוטין מכל צדדיך. אתה נמצא עכשיו בתוך שדה של אהבה שמגן עליך מכל רע.

התרכז עכשיו בכדור האור והאהבה, שנמצא במרכז בית חזך, והצמח מתוך האהבה הזאת שלושה גבעולי שושן זהב כלפי מעלה לכיוון ראשך.
ראה כיצד גבעולי השושנים מתלפפים אחד מסביב לשני, תוך כדי צמיחתם מעלה לכיוון ראשך. כשהשושנים מגיעות לראשך, גבעול השושן הראשון יוצא מפדחת ראשך ופרח שושן מוזהב נפתח לו.
גבעול השושן השני יוצא מעינך השלישית ופרח שושן מוזהב נוסף נפתח לו גם שם.
גבעול השושן השלישי יוצא מאחורי ראשך ופרח שושן מוזהב שלישי נפתח לו גם שם.

שושני זהבגבעולי שושנים מתחילים עכשיו לצמוח בכל חלקי גופך: לבטנך, לגבך, לידייך ולרגלייך, לכל מקום בגופך. כל פעם כשגבעולי השושנים יוצאים מעורך, פרחים מוזהבים נפתחים להם.
אתה מתכסה במהירות לחלוטין בפרחי שושנים מוזהבות.
גדל את גבעולי השושנים גם אל שאר גופיך: הרגשי, המנטלי וגוף האור (המרכבה) שלך.
אתה מחובר עכשיו ישירות עם כל רבדי הדנא שלך וביכולתך לתכנת אותם עכשיו מחדש.

בקש עכשיו מהאני הגבוה שלך, להעביר אל מרכז הלב שלך, את קודי ההפעלה החבויים בשירת הים.
העבר את קודי האור של שירת הים אל ליבך הפיזי ואל הכבד שלך. (הלב הפיזי הוא הצד השמאלי, הניקבי, של צ'קרת הלב והכבד הוא למעשה הצד הימני, הזכרי, שלה.)
שכפל את קודי האור במהירות בליבך הפיזי ובכבד שלך.
הצת את קודי האור באש כדי שאותיות האור יופעלו ויהפכו לאותיות אש בוערות, שיכולות בעזרת האש לעבור בקלות בין כל ממדיך.
העבר את להבת האותיות מליבך הפיזי אל כל תאי גופך ומהכבד שלך לכל הבלוטות בגוף שלך. העבר את להבת האותיות גם אל שאר גופייך: הרגשי, המנטלי, וגוף האור.
בקש מאותיות האור הבוערות לתכנת את הדנא שלך מחדש.
כשאתה מרגיש שלהבת האותיות הגיעה לכל תאיך וחלקיך, המשך הלאה לשלב הבא.

עכשיו שתכנתת את כל חלקיך מחדש, בקש מהאני הגבוה שלך להוציא ממך, מכל חלקיך, גופיך ותאיך את כל האנרגיות והתוכניות שמנוגדות לקודי שירת הים.
כשאתה מרגיש שכל האנרגיות והתוכניות הישנות עזבו אותך, המשך הלאה לשלב הבא.

כנס עכשיו אל הכוכב הפנימי שלך, אל אור הבורא הפנימי שלך.
בקש מהבורא הפנימי שלך לעזור לך לאחד את כל חלקיך מחדש.
הרגש כיצד אור הבורא הפנימי מתחיל לגדול בתוכך וכיצד ים סוף הפנימי שלך מתחיל להצטמצם עוד ועוד, עד שהוא נעלם לחלוטין. אור הבורא הפנימי ממלא אותך עכשיו לגמרי מבפנים.

ברכותיי! איחדת את כל חלקי עצמך מחדש!

עכשיו תוכל לאחות את עולמך הפנימי והחיצוני לאחד. תוכל ללמוד להבין שכל מה שמסביבך הוא חלק מהבורא. תוכל ללמוד שכל מה שאתה שונא ומתעב – הם גם כן אתה. כולם חלקים של עצמך, של הבורא שהוא אתה.

על איחוי זה נדבר במאמר הבא:
מרכזי האנרגיה וההתפתחות הרוחנית – חלק ג: צ'קרת האיחוי הפנימי

אור ואהבה, אריה זכריה סילאנדר

מרכזי האנרגיה שלנו והתפתחותינו הרוחנית – חלק א: הצ'קרות הפיזיות

כמו שאתם בטח כבר יודעים, יש לנו שבעה מרכזי אנרגיה בגוף שאת שיעוריהם אנו לומדים תוך כדי התפתחותינו הרוחנית. כאשר אנו לומדים את שיעוריו של מרכז מסוים, ולומדים כיצד להפעיל אותו, אנו מתקדמים הלאה למרכז האנרגטי הבא. כך אנו מתקדמים ממרכז למרכז, כשהמיקוד שלנו נמצא לרוב במרכז הגבוה ביותר שאנו לומדים "להפעיל". כמובן שלפעמים אנו לומדים כיצד להפעיל כמה מרכזים אנרגטיים בו זמנית.

כך אנו מתקדמים לנו לאיטנו ממרכז למרכז עד שאנו מגיעים לצ'קרת הלב. צ'קרת הלב הינה מיוחדת בכך שהיא מהווה שער למרכזים הלא-פיזיים שלנו.

כמעט כל מסורת רוחנית בעולם מספרת על כך שבנוסף לשבעת המרכזים הפיזיים, יש לנו גם מרכזים גבוהים יותר שלא נמצאים במימד הפיזי. לפי הקבלה והתיקשורים של שירלי הלל גוטמן, "ישראל" הוא שם קוד לנו. זאת אומרת שכל אחד מהאנושות הוא "ישראל". כל אחד מהאנושות מסוגל לשוחח ישר עם האל. היות ו"ישראל" מורכבת משנים עשר שבטים, ואנו יודעים שיש לנו שבע מרכזי אנרגיה פיזיים, אנו יכולים להניח שיש לנו עוד חמש מרכזים אנרגטיים איפושהו. 7+5=12

מצאתי תמונה באתר של summit lighthouse שמראה לנו את המרכזים הנסתרים שלנו. היות ואני לא יכול לפרסם את התמונה באתר שלי, עשיתי גירסה משלי לתמונה:

בתמונה, המרכזים הלא פיזיים, צוירו מעלינו. אולי בשביל להראות איך אנו מתקדמים כלפי "מעלה". לפי התקשורים של שירלי, בלוטת האצטרובל, שהיא חלק ממערכת העין השלישית שלנו, משמשת למעשה כראי דו כיווני דרכנו אנו רואים את כל מה שבתוכנו, כאילו הוא נמצא מסביבנו.

גם מבנה המנורה מחזק את ההבנה שהמרכזים הלא פיזיים שלנו נמצאים למעשה בתוכנו. לפי הדף הזה, מקדש שלמה היה בנוי בצורת הגוף האנושי. אני ממליץ שתסתכלו בתמונות המדהימות באתר. קודש הקודשים, הדביר (מהשורש לדבר. עם הבורא הפנימי..) צויר באתר כאילו הוא נמצא בראשנו. מיקום זה הוא כמובן לא נכון. הדביר נמצא בליבנו ולא בראשנו. לכן ציירתי גרסה משלי לאיש המקדש, כשהדביר ממוקם במקומו הטבעי – בלב:

לפי התורה, בתוך המקדש (=הגוף הפיזי שלנו) היו מנורות. אם נבדוק את מבנה המנורה, נראה שהמנורה היא למעשה תרשים של מערכת האנרגיה שלנו.

קצת קשה לראות את זה בהתחלה, אבל אם נסובב את המנורה ונשים אותה על צידה, הכל יהיה ברור יותר:

המנורה מראה לנו כיצד המערכת האנרגטית שלנו פועלת וכיצד המרכזים האנרגטיים שלנו מאזנים אחד את השני:

צ'קרת הכתר מאזנת את צ'קרת הבסיס.
צ'קרת העין השלישית מאזנת את צ'קרת המין.
צ'קרת הגרון מאזנת את צ'קרת מקלעת השמש.

בנוסף אנו יכולים לראות שאם נכנס פנימה, דרך צ'קרת הלב ונחלוף על פני שאר הצ'קרות, נגיע לבסוף אל הבסיס האנרגטי שלנו, אל האני האמיתי.

אם נתבונן היטב נוכל גם לראות שהקשר שלנו עם האני האמיתי הוא מאוד דק.

דבר חשוב נוסף הוא שאנו לא מתפתחים כלפי מעלה, אלא אנו מתפתחים פנימה, מתקלפים מהקליפות שלנו, כמו בצל, עד שאנו מגיעים למרכז שלנו – למה שאנו באמת.

עכשיו, כשאנו יודעים איך המערכת האנרגטית שלנו בנויה, הבה נבחן את המרכזים האנרגטיים השונים שלנו ואת השיעורים שאנו לומדים תוך כדי זה שאנו מתפתחים פנימה ממרכז למרכז.

מרכזי האנרגיה הפיזיים (הגשמיים) שלנו

1. המרכז האנרגטי הראשון – צ'קרת הבסיס
דרך מרכז זה אנו מחוברים אל גופנו ואל עולמנו הפיזיים. אנו לומדים להכיר את הפחדים הקיומים שלנו ולומדים להכיר את ערכם של חיינו הפיזיים. אם צ'קרת הבסיס פגועה או חסומה, אנו יכולים, די בקלות, לאבד את הרצון לחיות, בגלל שהקשר שלנו עם הקיום הפיזי מאוד חלש וכך קל לנו מאוד לחזור חזרה לאור, למקורנו הלא פיזי.

2. המרכז האנרגטי השני – צ'קרת המין
דרך מרכז זה אנו מתקשרים עם יצורים פיזיים אחרים. מרכז זה מחובר ישירות לגוף הרגשי שלנו ודרכו אנו לומדים איך לעבוד עם אנרגיה רגשית. אם מרכז זה חסום או פועל רק חלקית כתוצאה מטראומה רגשית, אנו עלולים לאבד את היכולת שלנו להרגיש וליצור קשר רגשי עם אנשים אחרים.

3. המרכז האנרגטי השלישי – צ'קרת מקלעת השמש
דרך מרכז זה אנו מחוברים לגוף המנטאלי (השכלי, ההגיוני) שלנו. במרכז זה אנו מפרידים את עצמנו משאר היקום ולומדים מי אנחנו (או ככה לפחות האגו שלנו חושב שהוא לומד לדעת) ומה מקומנו ביקום. צ'קרה זאת היא לרוב דומיננטית בקרב החברה המערבית.

4. המרכז האנרגטי הרביעי – צ'קרת הלב
זהו המרכז הכי חשוב שלנו, משום שבאמצעות מרכז זה אנו יוצרים לראשונה קשר עם מרכזינו הפנימיים, הלא פיזיים. במרכז זה אנו לומדים את משמעויותיה השונות של האהבה. אהבה בינינו לישויות פיזיות אחרות וגם על אהבה גבוהה יותר, שיש שקוראים לה חמלה. במרכז זה אנו לומדים לעזור לזולת, מתוך הידיעה שכולנו חלק מתודעה משותפת אחת. אנו לומדים שכשאנו עוזרים למישהו אחר, אנו עוזרים למעשה לעצמנו. אנו לומדים שעולמנו החיצוני משקף אלינו את מה שאנו מאמינים בתוכנו. כשאנו מרפאים את עולמנו הפנימי – גם עולמנו החיצוני מתרפא. וההפך.

5. המרכז האנרגטי החמישי – צ'קרת הגרון
מרכז זה הוא מרכז התקשרות שלנו שדרכו אנו לומדים לשוחח עם ישויות פיזיות ולא פיזיות אחרות ודרכו אנו יכולים לשמוע את ההדרכה הפנימית שלנו. כשמרכז זה מתחיל לפעול זה מרגיש כאילו הגרון שלך מגרד מבפנים – מין גירוד שלא נעלם גם כשמשתעלים. דרך מרכז זה אנו מתקשרים גם פנימית וגם חיצונית. אם ברצוננו לשמוע את ההנחיה הפנימית שלנו, עלינו לבקש ולהרשות שזה יקרה. ללא רשותינו, התקשורת הפנימית לא תעבוד, כי שכלנו לא נותן למסרים לעבור. תוכלו להרשות לתקשורת הפנימית שלכם לפעול כך: "אני מרשה לעצמי לשמוע את ההנחיה הפנימית שלי כל פעם שאני זקוק לה".

6. המרכז האנרגטי השישי – צ'קרת העין השלישית
מרכז זה מורכב מהרבה חלקים שונים שכולם נמצאים בראשנו. כל חלקי הראש שלנו מחוברים לצ'קרת העין השלישית באיזושהי צורה: שני חצאי המוח, שמעבדים ביחד מסרים משאר היקום. בלוטת האצטרובל, שפועלת כראי דו כיווני ודרכה אנו רואים את עולמנו הפנימי והחיצוני. עינינו ואוזנינו, שדרכם אנו שולחים ומקבלים מידע כל הזמן. בלוטת יותרת המוח שמווסתת את כמויות ההורמונים שמפעילים את העין השלישית שלנו.

במרכז זה אנו לומדים לראות את העולם הפנימי שלנו ולומדים להפריד בינו לבין האשליה הפיזית שמסביבנו. אנו לומדים להבחין בין חלקינו השונים ומגלים שאנו ישויות רב ממדיות שמסוגלות לפעול בכמה ממדים בו זמנית.

כמו השמיעה העל חושית, גם הראיה העל חושית תלויה בהסכמה שלנו. עלנו להרשות לעצמנו לראות כשאנו זקוקים לכך. תוכלו להרשות לעצמכם לראות כך: "אני רוצה ומסכים שיראו לי את כל הדברים שאני צריך לראות".

אם ברצוננו לראות מקומות רחוקים, או לראות את עצמנו מבחוץ, עלינו ליצור "רואה" שילך במקומנו למקומות שאנו רוצים לראות ויקלוט בשבילנו את המידע. "רואה" זה יכול להיות לדוגמא מלאך קטן, או כדור אור קטן, שטסים למקומות שאנו רוצים לראות, וקולטים את המידע בשבילנו.
באמצעות רואה זה נוכל גם לראות ולבדוק את עצמנו מבחוץ.

7. המרכז האנרגטי השביעי – צ'קרת הכתר
דרך מרכז זה ביכולתנו לפתוח קשר פנימי ישיר עם המרכזים האנרגטיים הפנימיים שלנו. במרכז זה אנו לומדים לאחד את כל שבעת המרכזים הפיזיים שלנו וליצור קשר עם המרכזים הלא-פיזיים שלנו. במרכז זה, לכל המאוחר, אנו לומדים גם איך להפעיל את אנרגיית הקונדליני שלנו ואיך לפתוח את צ'קרת הכתר באמצעות אנרגיית הקונדליני. כאשר אנו גומרים ללמוד את כל שיעורי צ'קרת הכתר, אנו מוכנים להתחיל בדו שיח פנימי מלא עם האני האמיתי שלנו.

כעת באפשרותנו לחצות את ים הסוף הפנימי שלנו וליצור קשר מודע עם חלקינו הפנימיים.

על זה נדבר במאמר הבא…

אור ואהבה, אריה זכריה סילאנדר

חציית ים הסוֹף והפיכה לאינסופיים

מאמר זה מוקדש באהבה לשירלי הלל גוטמן.

התורה מלאה ברמזים על מבנה גוף האור שלנו. אם ניקח לדוגמא את תיאור בית המקדש נבחין שהוא בנוי בצורת אדם: שני רגליים, שני ידיים ,חמש אצבעות לכל יד והדביר, קודש הקודשים, ממוקם באזור צ'קרת הלב.
האתר הזה מראה ציורים מדהימים של המקדש וכיצד הוא למעשה גוף האדם. אני ממליץ שתגלשו לשם ותסתכלו על התמונות לפני שאתם ממשיכים לקרוא את המאמר הזה.

היות ובית המקדש הוא למעשה מטפורה לגוף האדם, זה אומר שבתוך כל אחד מאיתנו נמצא דביר. בכל אחד מאיתנו ישנו מקום קדוש שבו אנו יכולים לדבר ישירות עם הבורא. המילה דביר עצמה רומזת על מטרת המקום : לדבר עם י.

הציור שהם ציירו באתר הוא, לדעתי, לא לגמרי מדויק. אני מאמין שהדביר נמצא בבית החזה שלנו ולא בראשנו. לכן עשיתי תמונה פשוטה עם הגרסה שלי לאדם בית המקדש.

לפי התורה בתוך בית המקדש נמצאות מנורות. אם נבדוק את מבנה המנורה, נראה שהמנורה היא למעשה מערכת הצ'קרות שלנו. המנורה גם מסבירה כיצד מערכת הצ'קרות שלנו פועלת.

קצת קשה לראות את זה בהתחלה, אבל אם נסובב את המנורה בתשעים מעלות, הכול יתבהר:

להמשיך לקרוא חציית ים הסוֹף והפיכה לאינסופיים

אנרגיה רגשית ואיך לשחרר אותה

רגשות הם למעשה צורה מיוחדת של אנרגיה אשר עוברת מאדם לאדם. כשמישהו מתרגז עלייך, הוא למעשה נותן לך את האנרגיה הרגשית שלו. לאחר שקיבלת את האנרגיה של האדם האחר אתה יכול להתרגז חזרה על מי שהתרגז עלייך וכך לתת לו את האנרגיה בחזרה, או שבאפשרותך להתרגז על מישהו אחר ולעביר אליו את האנרגיה שקיבלת. כך האנרגיה הרגשית עוברת לה מאדם לאדם עד שהיא מגיעה למישהו שאינו יודע כיצד לפרוק/לבטא את הרגשות שלו. היות ואדם זה אינו יודע כיצד לפרוק את האנרגיה הרגשית האנרגיה שמגיעה אליו, האנרגיה נשארת תקועה אצלו.

לאחר שהאנרגיה נשארה תקועה בגופך במשך כמה זמן, הנשמה שלך תנסה להנחות אותך לאנשים או למצבים שבהם תוכל לפרוק את האנרגיה הרגשית התקועה. לדוגמא: אם תקוע בתוכך עצב, נשמתך תנחה אותך לאנשים או למצבים שיגרמו לך עצב, כדיי שהעצב החדש יתחבר לעצב הישן ותוכל לפרוק את שניהם. אם תקוע בתוכך כעס, נשמתך תנחה אותך לאנשים או למצבים שיכעיסו אותך ובעזרתם תוכל לשחרר את הכעס שבתוכך. אם הגוף הרגשי שלך חסום לחלוטין אז סביר להניח שנשמתך תנחה אותך לאנשים אשר אינם שולטים ברגשות שלהם כלל, על מנת שתלמד מהם איך להרגיש… 🙂
זה מה שקרה לי. בילדותי בניתי קיר מסביב לרגשות שלי על מנת שאוכל לעבור בשלום את סערות הרגש של אבי. כשהתבגרתי, מצאתי את עצמי חי עם אישה שלא ידעה איך לשלוט ברגשות שלה. באופן מוזר התאמנו טוב אחד לשני: רק בן אדם שחסם את רגשותיו יכול לחיות עם מישהו שלא שולט ברגשות שלו. חיינו יחדיו עד אשר למדתי ממנה להרגיש והיא למדה ממני לשלוט ברגשותיה.

לאחר מכן התחלתי ללמוד שירה ומורתי לשירה, שלמזלי עינה השלישית הייתה פתוחה, סיפרה לי על החסימה הרגשית שבתוכי ולימדה אותי איך לפרוק אותה וכיצד לשחרר רגשות על ידי שירה.

לאחר ששיחררתי את מירב הרגשות שהיו תקועים בתוכי, גיליתי שעל מנת להישאר בריא עליי לפרוק את רגשותיי מיד אחרי שאני חווה אותם. גיליתי שאם אני לא משחרר את רגשותיי במשך כמה שבועות, האנרגיה התקועה תגרום לי להרגשה לא טובה. לאחר כשבוע נוסף, ללא פריקה רגשית, האנרגיה כבר תגרום לי לדכאון. מניסיון זה פיתחתי את הכלל הבא:
אם אתה מדכא את רגשותייך הם יגרמו לך לדכאון.
לאחר שתתחיל לשחרר את רגשותיך שוב, הדכאון יעלם!

להמשיך לקרוא אנרגיה רגשית ואיך לשחרר אותה